הכירו את גלית דבש , שחקנית כדורעף

אם יש משהו שהיא לא יכולה לסבול זה שאומרים ״אני לא יכולה״, הים עושה לה את זה ברמה הרגשית והרוחנית, והיא אוהבת לשמוע שהאוכל מוכן ופחות אוהבת לשמוע בכי של תינוקת באמצע הלילה…

גלית דבש, קפטנית נבחרת ישראל והפועל כפר סבא, אחת משחקניות הכדורעף הכי מעותרות שיש בארץ. היא בדיוק בעונת חזרה אחרי שילדה את בתה השניה, וכבר הספיקה לעשות הקיץ קמפיין עם נבחרת ישראל. נושא האמהות היה על הפרק מתחילתו ועד סופו והפרספקטיבה של גלית שופכת המון אור בנושא, וגם מעלה המון סימני שאלה. אבל נתחיל מההתחלה:

איך הגעת לשחק כדורעף?

״תמיד הייתי טובה בספורט אבל אף פעם לא הכי טובה במשהו.״ היא מספרת ״בכיתה ו׳ הגיע אלינו לבית הספר מאמן כדורעף בשם זהר בר-נצר (שהוא היום המנהל המקצועי באיגוד הכדורעף). הוא עשה לנו הדגמה של מכת פתיחה ונתן לנו להתנסות כדי שנצטרף לחוג. ראיתי את כולם מתקשים ולי זה נראה נורא קל, אז לקחתי את הכדור ונתתי מכת פתיחה חזקה, זהר הסתובב אלי ואמר לי "תבואי אלי לחוג׳״ ,זהר בר-נצר - זיהה את הפוטנציאל ומאותו רגע זה היה הכל עבורה - איפה שהיה כדורעף שם אפשר היה למצוא את גלית, ״לא עניין אותי אם יש איתי חברות או אין - איפה שהכדור נמצא, שם אני הייתי.״

היום, גלית נשואה לאחד משחקני הכדורעף הבכירים בארץ, שהגיע לכאן בתור שחקן זר לפני המון שנים ומצא כאן בית ביחד איתה.

איך נראה סדר היום שלך?

״דבר ראשון זה תלוי מי קם בלילה לילדות, כי מי שקם בלילה קם יותר מאוחר בבוקר, אז זה מתחלק״. היום מתחלק בין ענייני אמהות, בית, ומשפחה, לבין החיים הספורטיבים, בין אם זה חדר כושר, אימון ערב, תזונה ומנוחה כשמתאפשר. היא בחרה להשאיר את הבת הקטנה שלה בבית ולא להכניס למסגרת עדיין, כך שסדר היום מוכתב גם על ידי הלו״ז שלה, ובנוסף היא גם עושה תואר באוניברסיטה הפתוחה בכלכלה ומנהל עסקים כך שגם זה לוקח חלק נכבד ביום, אבל כמו שהיא אומרת ״כשאת אמא את מקבלת יכולות תקתוק״ ונראה שגלית מתקתקת את הכל בצורה מופתית.

מה היית עושה אם לא היית שחקנית כדורעף?

״אני תמיד אומרת שאם לא הייתי שחקנית כדורעף לא הייתי״. גלית מרגישה שהיא והכדור מצאו אחד את השניה בצורה מושלמת, הספורט הזה בנה את מי שהיא ומה שהיא היום והוא חלק בלתי נפרד ממנה ״אם הייתי יכולה הייתי משחקת עד גיל 70, אני לא רוצה להפסיק״.

מה את הכי אוהבת בכדורעף?

״את הקבוצתיות, כשהקבוצה בסנכרון ועובדת יחד כמו מכונה, יש הרגשה כאילו יש עוד שחקנית על המגרש, ובשביל הרגעים האלה אני משחקת.״ גלית מסבירה שבכדורעף יש שש בנות על המגרש ובתוך כשלוש שניות 3 שחקניות שונות צריכות לגעת בכדור בתיאום מושלם, לכן הטכניקה והדיוק כל כך חשובים והרגעים האלה של הסנכרון שהיא מתארת דורשים המון עבודה יום יומית.

מה נותן לך השראה?

״בגיל 20 הצטרפתי לפרויקט זלינגר, שהיה פרויקט מאוד מיוחד ואינטנסיבי.

השישיה שלנו בנבחרת הייתה מורכבת מלא מעט אמהות ושם פתאום הבנתי שזה אפשרי. פתאום הן הפכו להיות מודל ההשראה שלי.״ גלית אומרת שהיום ספורטאיות משחקות גם עד גיל 40 וגם אחרי לידה או שתיים (כמוה). ״בנות צריכות לדעת שהספורט הוא לא הזדמנות שנגמרת בגיל צעיר, אפשר להמשיך גם אחרי אם הן שומרות על הגוף, אפשר לחזור מלידה לספורט מקצועני - זה אפשרי!״. היא מדמה את החזרה למגרש אחרי לידה לחזרה מפציעה: ״אם בפציעה בגלל שעבדת המון והתחזקת כל הזמן את עולה למגרש חזקה יותר פתאום וחדה יותר, ואחרי לידה את חוזרת חזקה יותר וחסינה יותר מנטאלית, עם יכולות ובגרות שלא היו לך לפני״.

היום יש בישראל מעל 30,000 ספורטאיות פעילות בענפים שונים, צריך להעלות למודעות את האפשרויות שעומדות בפניהן במידה והן רוצות להיכנס להריון. לספורטאית בדרך כלל יש חלון הזדמנויות לכניסה להריון שמוכתב על ידי העונה של הספורט בו הן משתתפות. בנוסף, יש בעיה שבזמן ההיריון הן לא יכולות להמשיך להשתכר כי זה מסכן אותן ואת העובר וספורטאית שלא מתחרה לא משתכרת - למדינה אין פתרון למצב הזה.

כתוצאה מכך, הרבה ספורטאיות דוחות את הכניסה להריון, כדי לסיים קודם את הקריירה, אבל זה לפעמים יכול לפגוע ביכולת שלהן להיכנס להריון בגיל מבוגר. גלית מסבירה ״שהרבה ספורטאיות לא יודעות זה שהיום אפשר לקבל קצבה לשמירת הריון - שמגיעה למי שעובדת בעבודה שמסכנת את העובר. הבעיה היא שעל מנת לקבל את הקצבה צריך להראות תלושי משכורת לחודשי תחילת ההריון, ולכן הספורטאיות נופלות בין הכסאות בקטגוריה הזו וצריך לדעת להיערך לכך נכון״.

בהריון הראשון גלית חתמה מראש עם המועדון שלה ב-13 השנים האחרונות - הפועל כפר סבא - על חוזה לשלוש שנים, וכך הייתה מכוסה מהבחינה הזו ויכלה לקבל השלמה מביטוח לאומי.

אבל ההזדמנות שקיבלה גלית היא נדירה לצערנו, וברוב המקרים הספורטאיות מוצאות את עצמן ללא מענה - בין הכיסאות.

גלית מאמינה שאם יותר בנות יוכלו להיכנס להריון ולהמשיך לשחק תהיינה הרבה יותר ספורטאיות פעילות בענפים השונים כי הן תוכלנה להמשיך ולעשות את מה שהן אוהבות כמו שהן אוהבות ללא צורך לבחור בין הספורט לאימהות.

לדבריה, אם המדינה תתקצב מועדונים בצורה שמאפשרת להם לעשות חוזה כמו זה שכפר סבא עשו איתה בידיעה שהיא מתכוונת להיכנס להריון, בין אם זו קצבת שמירת הריון מותאמת לספורטאיות, או עזרה וסבסוד של הקפאת ביציות על מנת שכשהן מסיימות את הקריירה הן יוכלו להיכנס להריון ולא יפספסו את הרכבת - הדבר הזה יהיה אפשרי. איתה בקבוצה משחקות היוםעוד 4 אמהות ובימים של משחק הילדים נפגשים יחד באולם מה שגורם לה בימים אלה לנסות להקים גן לילדי השחקניות שיאפשר להן בערב, בשעות האימונים, להביא את הילדים, ולקבל מענה בצורת אשת חינוך עבור הילדים לזמן האימון. לנו רק נשאר להגיד אמן!

איזה ערכים הספורט נתן לך?

״ביטחון, יכולת לצלוח כשלונות, לעבור מכשולים, לדעת שהכל אפשרי, עבודת צוות יכולת ניהול - הכל, כל מי שאני זה הספורט נתן לי״

מהו הרגע שלא תשכחי בקריירה?

״בשנה הראשונה שלי בהפועל כפר סבא, לפני 13 שנה, היינו מועדון שעמד על טהרת הישראליות, היינו ממוקדמות בתחתית הליגה, ובעונה הראשונה שלי שם הגענו לסדרת הגמר. במשחק הביתי מול אולם מלא בכפר סבא הפסדנו, ובמשחק אחריו בחוץ ניצחנו מנקודה אחרונה שלי. אני זוכרת את זה בדיוק: ראיתי את הכדור נמסר אליי, ראיתי איך אני מסיימת אותו וכל מה שעבר לי בראש היה ׳אני לא מאמינה׳. גם בראיון לטלוויזיה מיד כל מה שיצא לי מהפה היה רק ׳אני לא מאמינה׳״. היום כפר סבא היא מעצמת כדורעף נשים וגלית מהווה בורג מאוד מרכזי במועדון, אפשר להניח שאחרי כל כך הרבה תארים - היום היא כבר מאמינה!

מה היית אומרת לילדה שרוצה להיות גלית דבש?

״דבר ראשון שתהיה היא עצמה, שתתמיד ותעבוד קשה.״ היא רואה את עצמה כמי שהגיעה לאן שהגיעה בזכות העבודה הקשה והיא יודעת שזו הדרך היחידה, אבל עבור אותה ילדה, חשוב לה להסביר ״שגם אם יש תקופה לא טובה - צריך להתמיד. מאמן חכם פעם אמר לי ׳כמות הופכת לאיכות בשניות׳ וזה כל כך נכון, כי ההתמדה הזו מאפשרת קפיצות קדימה שאין להן באמת הסבר חוץ מהעבודה הבלתי פוסקת לאורך זמן״.