זו שבאה וזו שהולכת.. מדוע אי אפשר אחרת? על רכבת חילופי הזרות בליגת העל לנשים בכדורסל

ליגת העל לנשים מתקרבת לסיום מחצית העונה (סיום הסיבוב השני) ואפילו אליצור רמלה שהיא היחידה שעשתה שינויים על הקווים מתקרבת להשלמת משחקי הליגה שנותרו לה שאחריהם הטבלה אמורה להתיישר. כל זה לא משנה את העובדה שהעונה הזו - ככל הנראה נשברו שיאי החילופים בסגלי הקבוצות, וכמובן שאין כל טענה לשחקניות הישראליות - הוותיקות והצעירות שעדיין נשארו כאן לפני שחלקן מצטרפות לחברותיהן  מעבר לים, אלא לתחלופה הבלתי נגמרת של חילופי הזרות מאז הליגה עברה לשחק עם 4 זרות - 2 שחקניות עם דרכון אמריקאי ושתי שחקניות עם דרכון אירופאי. 

כל הקבוצות בלי יוצא מן הכלל עשו חילוף אחד או שניים במצבת שחקניות החיזוק שלהן. חלקן כמו לדוגמא העולה החדשה מכרמיאל וגם בנות פתח תקווה לאחרונה,  נאלצו לעשות זאת בגלל פציעות. חולון שבנתה קבוצה חזקה מבחינת השלד הישראלי שלה, עשתה חילופים מוקדמים כדי לאזן את הסגל ויכול להיות שמצאה את הנוסחה הנכונה לחיבור מחודש. מנגד בולטת העובדה שהרבה מהקבוצות החליטו לעשות זאת עקב שיקולים מקצועיים. בהסתכלות על הטבלה למעט באר שבע שנמצאת זמן ממושך במקום האחרון, יתר הקבוצות נאבקות על כניסה לבית העליון או הסתבכות ממאבק נגד הירידה. 

 נזכיר כי העונה הליגה השתנתה והשיטה שלה דומה לליגת העל לגברים כאשר בתום הסיבוב השני ייערך סיבוב שלישי בין שש הראשונות מול 4 התחתונות, כאשר המקום השביעי והשמיני יעפילו לסדרות רבע גמר הגמר-סל בהתאמה.

המכנה המשותף למרבית הקבוצות אשר החליטו להחליף זרות טמון בשלושה דברים עיקריים: עבודה עם סוכנים קבועים המייצגים  מגוון של שחקניות העמדה שאותה קבוצה רוצה, קושי בלהביא שחקניות בעלות דרכון אירופאי לעומת אלו שעם דרכון אמריקאי, בעיקר כאלו עם עבר בארץ - לאורך העונות האחרונות רוב הקבוצות שהולכות על הישן והמוכר ומביאות שחקניות בעלות ניסיון בארץ כמו חולון שהחזירה את שיי קלי, או אפילו באר שבע שהחזירה את קריסטל ברדפורד למרות עברה המורכב. 

סבלנות בחיבור סגל שעובר שינויים תוך כדי העונה (והדבר נכון בכל קבוצה בכל ליגה - על אחת כמה וכמה שמדובר בליגה מקצוענית). גם בליגת העל לגברים וגם בליגה הלאומית לגברים הקבוצות מתקשות לעשות שינויים בסגל ובעיקר להביא שחקני חיזוק חדשים כי השוק חלש. אפשר לתת דוגמא טובה דווקא להפועל לב ירושלים שהיתה סבלנית, עשתה את השינויים שהצוות המקצועי שלה דרש, אבל לא ויתרה על הזהות הישראלית ונתנה הזדמנויות לשחקניות הצעירות שלה. כך גם בפתח תקווה, בראשון לציון שתמיד נותן הזדמנות לשחקניות הבית שלו, ובחיפה נעמה הלוי שחזרה מפציעה ומתחילה להזכיר את היכולת שהציגה בלאומית על חשבונה של טיה פרסלי שהקריירה שלה עומדת לפני סיום. 

מנגד מעניין יהיה לראות באליצור רמלה שם הלחץ להישגים תמיד קיים כמו גם באשדוד שהחליטה להיפרד מסטשה קארי ולהחליפה בקורטני ריינס שכבר עברה בארץ האם הרוטציה תורחב. ברמלה עשויה ג'ני סימס לחזור בקרוב ותוסיף עוד עומק לסגל כ'ישראלית' אך האם זה יגרום לכך שדקות המשחק של הצעירות הישראליות יופחתו עוד יותר? נצטרך להמתין ולראות. 

״דקות המשחק של הצעירות יופחתו עוד יותר?״ צילום: יעל אמסילי, מנהלת ליגת העל