אז מונדיאל הנשים הסתיים, העוקבים הנלהבים קיבלו תצוגת תכלית של ספורט נשים שספק אם נראה כמוהה אי פעם, גם ברמת האירגון, גם ברמת המשחק, וגם (ואולי חשוב מכל) בכמות הצופים והעוקבים הנלהבים.
השחקניות הראו לכולם כמה ההשקעה בהן משתלמת כשהציגו כדורגל מרהיב לצד רוח ספורטיבית שספק אם נראתה אי פעם על במה בסדר גודל כזה. האמת? זה לא במקרה… מה שראינו על המגרש הוא רק קצה הקרחון של מה שקורה באמת מתחת לפני השטח. גם אם על מהגרש הן משחקות אחת מול השניה, לשחקניות ברור שבתמונה הכוללת, הן משחקות ביחד, והניצחון שלהן הוא גדול וחשוב הרבה יותר מאשר מי תזכה להניף את הגביע בסיום, וגם הספרדיות שזכו להניף את הגביע יודעות שהן עוד רק בתחילת הדרך… ועדות לכך ראינו בטקס הנפת הגביע כאשר יו"ר התאחדות הכדורגל הספרדית, לואיס רובילאס, נישק על הפה את ג'ני הרמוסו, שחקנית הנבחרת. ההתנהגות של הנשיא לא נגמרה שם והקולות וההדים לא איחרו להגיע. במקרה של ספרד הבעיה עמוקה בהרבה, למעשה, הזכייה של הנבחרת מביאה לקדמת הבמה את תחלואי ספורט הנשים במיטבם.
האמת היא שב-2022 חמש עשרה (!!!) שחקניות מהנבחרת הספרדית הודיעו כי הן לא יופיעו למשחקי הנבחרת בשל התנהגות לא הולמת של מאמנן חורחה וילדה. ההתאחדות הספרדית בחרה להשאיר את המאמן בתפקידו ולהיפרד מרוב השחקניות הללו לצמיתות (רק שלוש חזרו לנבחרת). גם אלה שחזרו וגם ההרבה מהשחקניות החדשות שזומנו לסגל דאגו להראות את חוסר הערכתן למאמן, ונראה היה כי הספרדיות הצליחו למרות ולא בזכות האדם שאמור להוביל אותן. העניין הוא, שההסטוריה מלמדת שלספורטאיות מקשיבים הרבה יותר (שלא לומר רק) כאשר הן ניצבות בראש הפודיום. זאת אחת הסיבות שהזכייה של ספרד חשובה כל כך.
הכדורגל הספרדי התחיל להשקיע בנשים לפני מספר שנים
הם התחילו לבנות מלמטה, מחלקות שלמות של ילדות ונערות הוקמו במועדונים המובילים וקבוצות נשים נפתחו. לכאורה, מדהים, לא? אבל מה שהשחקניות האלה זועקות עליו זאת הצורה שבה הדברים מתנהלים, על היחס, על הערות סקסיסטיות ועל התנהלות שחייבת להיפסק. הזכייה של הספרדיות לא רק העמידה אותן בראש הפודיום, היא גם חשפה את כדורגל הנשים הספרדי במערומיו. הנשיקה שהדביק רובילאס להרמוסו היא תעודת עניות להתאחדות הספרדית ולזה העומד בראשה, אבל היא גם דרך התנהלות של התאחדות שלכאורה שמה לה למטרה להשקיע בספורט נשים, אבל קצת טעתה בדרך.
פרשות על התנהלות לא הולמת של מאמנים וצוותים מקצועיים הן דבר המלווה את ספורט הנשים מראשיתו, וכל עוד הוא היה דבר קטן ושולי, ללא קהל, וללא תשומת לב, התופעה יכלה להתקיים ללא הפרעות. הספורטאיות היו מאוימות ומושתקות והדמויות שעמדו בראש הפירמידה החזיקו בכוח. אבל מה קורה כשבאה אותה חבורה שלא מוכנה לסבול את ההתנהלות הזו, לוקחת את הגביע ומחליטה לשים לזה סוף? כשזה קורה לעיניי אצטדיון מלא צופים, ועוד מליונים בבית, לעיני המצלמות והעולם כולו, כבר אי אפשר לטאטא דברים מתחת לשטיח. הניצחון הגדול של הספרדיות הוא שהן שיחקו כדורגל מדהים, הן נצחו על המגרש, והן הראו לכולנו את פרצופו האמיתי של ספורט הנשים ויותר כבר אי אפשר להתעלם מזה.
הפרשייה הספרדית היא לא היחידה שנחשפה במונדיאל הזה, ובכתבה הקודמת נגענו גם בחקירה על ההטרדות המיניות וההתנהגות הבלתי הולמת של מאמנה של זמביה. בארה"ב נחשפו כמה פרשיות כאלה בשנים האחרונות, ובענפים נוספים הנושא עולה פעם אחר פעם. ככל שספורט הנשים עולה ותופס תאוצה, הולך ומקבל חשיפה, כך אנחנו - הצופים - מגלים כמה מעט אנחנו יודעים וכמה דברים אסורים קורים מאחורי הקלעים. לאחרונה יצא גם ב-כאן 11 תחקיר בו השתתפו ארבע ספורטאיות עבר מהצמרת הישראלית שעברו הטרדות על ידי מאמנים ואנשים שעומדים בראש הפירמידה אליה הן השתייכו, כן, זה קורה גם פה אצלנו, לא רק בארה"ב, ספרד או זמביה.
ספורט הנשים תופס תאוצה ועל כך כולם צריכים לשמוח. הוא מביא לקדמת הבמה דמויות ראויות להערכה ולהערצה, נשים חזקות שמנצחות כנגד כל הסיכויים, שיודעות לחזק אחת את השניה, לפרגן אחת לשניה, להגן אחת על השנייה ולהרים אחת לשנייה את הראש. זה דור חדש של מנהיגות, שיודעות לאן הן רוצות להגיע ולא מפחדות לעשות את הדרך לשם, שמבינות שהילדה שרק רצתה לשחק כדורגל, הפכה למודל לחיקוי, וזה תואר מחייב, לכן כשהעיניים נישאות אליהן הן מרימות את מי שמורידה ראש, גם אם היא בקבוצה היריבה, הן מחזיקות ידיים, הן משלבות כוחות והן מנצחות - גם כדי להגשים את החלום של אותה ילדה קטנה, וגם כדי שהילדה הקטנה שצופה בהן וחולמת להגיע לפסגה, לא תצטרך לעבור את מה שהן עברו. כי הספורט הוא בסך הכל מיקרוקוסמוס של מה שקורה בעולם, ונכון שהדרך לפסגה רצופה מכשולים, אבל יש מכשולים שראוי שיוסרו ויפה שעה אחת קודם.
כתבה מאוד יפה
כתבה אליפות!