top of page

הכירו את עמית איזק - שחקנית כדוריד , WSP

היא בת 29, מראשון לציון, משחקת כדוריד מגיל 13 בהפועל ראשון. לכדוריד היא הגיעה בעקבות אחותה, שאמנם אסרה עליה להיכנס לראות את האימונים שלה, אבל בזמן שחיכתה לה מחוץ לאולם "צד" אותה יושב ראש הקבוצה שראה אותה משחקת עם חבר בכדור בחוץ והבין שאת הילדה הזו הוא רוצה בתוך האולם, ועדיף על הפרקט - כמה שיותר מהר! בעקבות העניין הזה אחותה חטפה קצת צעקות על כך שהשאירה אותה בחוץ עד עכשיו, אבל השאר היסטוריה. החיזורים מעולם הכדורסל לא איחרו להגיע (עמית היא 1.80, שמאלית - מצרך נדיר בענפי הכדור), אבל האנרגיות המיוחדות של הכדוריד השאירו אותה שם עד היום. כדוריד הוא ספורט מאוד אגרסיבי שמשלב בו אלמנטים מסוגי ספורט שונים, אם זה השערים של הכדורגל, הכדרור של הכדורסל, או הקפיצות והשהייה באוויר של הכדורעף, הכדוריד דרש ממנה הכל - ואולי זאת הסיבה שעמית נמשכה אליו כל כך.


בצבא היא שירתה בתור ספורטאית מצטיינת. באותה תקופה עברה לשחק ביריבה - הרצליה, על מנת לשדרג את התנאים והסיכויים שלה לחוזה אירופאי. לטענתה זה מה שהוביל אותה לחתום שנה לאחר מכן בליגה הראשונה בספרד ולפתוח את הקריירה הבינלאומית שלה.


כמי שיצאה לחו"ל בגיל צעיר (סביבות גיל 20) היא מספרת על החוויה המחשלת אליה אף אחד לא הכין אותה. היא הגיעה ילדה עם חלום לשחק באירופה, ופתאום הייתה צריכה להתמודד עם החיים בעצמה, לגמרי לבד.

זה אומר לדאוג לעצמה לאוכל, כביסות וניהול משק בית לבד בפעם הראשונה ובמדינה זרה, שלא לדבר על פערי השפה - "אני מדברת על תקופה שלא היה לנו וואטסאפ, הייתי צריכה להתקשר בסקייפ במחשב כדי שההורים יסבירו לי איך לעשות כביסה", גוגל טרנסלייט הפך לחברה הטוב והמושיע שלה, עד שהתאפסה על הספרדית (היום היא מדברת, כותבת וקוראת שוטף), "היה פער מקצועי שהייתי צריכה לגשר עליו כי הרמה שם הרבה יותר גבוהה מבארץ, הנסיונות להשתלב חברתית, וגם לסגור פערים של ילדה שיוצאת פעם ראשונה מהבית של ההורים, לומדת לבשל, לכבס ולדאוג לעצמה".

היום היא יודעת להעיד שהיא הייתה אז בדיכאון. כשההורים באו לבקר והבינו כמה קשה לה הם חיפשו את הדרך לעזור, אבל עמית ידעה שזו ההתמודדות שלה, ושהיא חייבת להתגבר על זה בעצמה "הבנתי שאני חייבת לסיים את העונה הזו ויהי מה. אחרת מה עשיתי בעצם?". היום היא גאה בהתמודדות הזו ובכוחות שהיא מצאה בפנים כדי לעבור את זה ולהמשיך בקריירה הבינלאומית המפוארת שלה. להבדיל משחקניות הכדוריד בישראל שמתאמנות כחמש פעמים בשבוע, סדר היום של שחקנית באירופה הוא מאוד אינטנסיבי וכולל שני אימונים ביום, משחקים ונסיעות ארוכות בסופשים; מה שהחזיק אותה שם, היא מודה, היה הרצון להיות שחקנית יותר טובה, הרצון לצמוח ולהיות חלק מהטופ - והיא עשתה את זה ובגדול!


היום עמית מג'נגלת בין כמה עולמות - בנוסף להיותה שחקנית בכירה בליגה הישראלית, היא גם עובדת חצי משרה במחלקת הספורט של נס ציונה, סטודנטית לתואר שני במנהל עסקים עם התמחות בספורט, ובנוסף היא גם מאמנת כדוריד, גם בפרוייקט בנס ציונה, וגם את נבחרת ישראל הצעירה, שנתון 2008. לשאלה האם שחקנית כדוריד מקצועית יכולה להתפרנס מהספורט בלבד היא עונה שרובן לא - "יש אולי חמש שכן. אבל גם צריך לקחת בחשבון שאם אנחנו מתאמנות חמישה אימונים בשבוע, נשאר המון זמן פנוי, אז למה לא לנצל אותו?!".


את ההתמחות בלימודים בחרה כי חשוב לה להיות נוכחת בפן הניהולי של הספורט "חשוב לי להביא את הקול שלנו - הספורטאיות - כואב לי שהכל פה רקוב" היא מודה, ומרגיש שהיא פה כדי לעשות שינוי, לעזור להרים את תרבות הספורט. אחרי החוויות האירופאיות שלה היא תוהה "למה שאנשים לא יגיעו לפני משחק, יהנו מדרינק ומשהו לאכול, ידברו עם החברים בזמן שהם רואים את השחקניות מתחממות למשחק? באירופה זאת התרבות, זה חלק מהחווייה וההווייה שלהם". היא מספרת שבשנים האחרונות בראשון לציון (מעצמת כדוריד ישראלית) כשיש דרבי נשים, כולם בטירוף "במכבי היינו המון ישראליות והקהל התחבר אלינו מאוד, היה עניין מטורף בכל משחק דרבי היו מעל 1000 איש באולם" - וזה הולך ומשתפר עם השנים "היום יש יותר מודעות, פרסום ברשתות ואנשים יודעים יותר מה קורה בענף" לעומת התקופה בה היא פרצה ואף אחד בכלל לא ידע שיש ישראליות שמשחקות בליגות הטובות באירופה.

האהבה של עמית למשחק ניכרת לא רק בניצוץ שלה בעיניים כשהיא מדברת עליו, או בעובדה שהיא בוחרת בו כל בוקר מחדש ומרגישה ברת מזל על כך שהיא עושה את מה שהיא אוהבת, אלא גם בסגנון המשחק שלה "אני אוהבת לתת שואו, מסירות מסובבות או מאחורי הגב, דברים שמצריכים טכניקה ברמה גבוהה ועושים את המשחק הרבה יותר כיף לצפיה". היא מעידה על עצמה שהסגנון משחק שלה מלא בחוצפה ישראלית, וזה תמיד היה ניכר - גם כששיחקה בחו"ל.


החלום שלה הוא להפוך את ספורט הנשים לקונצנזוס, למשהו שאנשים אוהבים לאהוב "ספורט נשים יותר מרגש מספורט גברים" בעיניה יש משהו ברגש והאינטיליגנציה שנשים מביאות לספורט, שיוצרים איזה שהוא קסם שלא קיים בספורט הגברים שהוא הרבה יותר ייצרי וכוחני. ועדיין קשה להביא ילדות היום למגרשים. ליגת העל בכדוריד מונה רק שבע קבוצות, יש כשבעים שחקניות ישראליות פעילות ואין ספק שזה חייב להשתנות ומהר.

לילדה שרוצה להיות עמית איזק הבאה היא אומרת "שהיא צריכה להבין שהיא חייבת לעבוד קשה. כישרון זה טוב, אבל בסופו של דבר צריך לעבוד" למודת נסיון היא מוסיפה "ספורטאית חייבת סביבה תומכת - בלי התמיכה של המשפחה שלי לא הייתי מגיעה למה שהגעתי." אבל מה שבטוח, אם תשאלו את עמית, ההשקעה משתלמת, הספורט בנה לה ערכים והעניק לה אין ספור דברים שהיא לוקחת איתה לחיים, החל מיכולת לתעדף, ועד לפרופורציות ביום יום, "אני חושבת שכל האופי שלי - מי זאת עמית איזק - זה ללא ספק בזכות הספורט".



Kommentare

Mit 0 von 5 Sternen bewertet.
Noch keine Ratings

Rating hinzufügen
WSP פודקאסט
bottom of page