בשבילו הן קוטפות תארים- אייל שדה, מאמן כדורגל נשים

קוראים לו אייל שדה, אבל כולם מכירים אותו בשם "בילי" והוא המאמן של אלופת המדינה הטרייה בכדורגל נשים, מ.ס. קריית גת.

לפי הסיפור שלו נראה שענף הנשים בחר אותו ומאז הוא בוחר בו חזרה כל יום: כשקריירת המשחק שלו נקטעה מוקדם מהצפוי בגלל פציעה לכולם במועדון היה ברור שהוא יישאר בענף והמסלול שלו לקורס מאמנים היה סלול. אחרי שעשה את ה"טירונות" שלו במחלקות הילדים והנוער של המועדון, ואפילו היה עוזר מאמן של קבוצת הגברים בליגה הלאומית, אייל קיבל הצעה מכיוון לא צפוי: לבוא לאמן את קבוצת הנשים של המועדון בליגת העל וכמו שהוא אומר "לקחתי את האתגר הזה בשתי ידיים".

היה לו ברור שחוקי המשחק עומדים להשתנות והוא היה נחוש להצליח, התוצאות לא איחרו להגיע -"היה חיבור טוב ביני לבין המועדון וביני לבין השחקניות והתוצאות דיברו בעד עצמן", כבר בעונה הראשונה שלו במועדון (בה החליף באמצע העונה מאמן אחר), זכתה הקבוצה בגביע המדינה לראשונה בתולדות המועדון.

בעונה הבאה המשיך וזכה עם הבנות באליפות המדינה, ואז נפרדו דרכיהם לשנתיים (בהן המועדון לא זכה בתארים). ב2019-2020 חזר ומאז הן ממשיכות לקטוף כמעט כל תואר אפשרי: פעמיים טראבל (שלושה תארים בעונה), והשנה 'רק' דאבל, לאחר שהודחו ברבע גמר גביע המדינה אך זכו בגביע 'אתנה' ולאחרונה גם באליפות.

אייל שדה. מכונה משומנת של תארים

אם לשפוט לפי כמות התארים נראה שאייל פיצח את הקוד שהרבה מאמנים לפניו התקשו לפצח במעבר מכדורגל גברים לכדורגל נשים, הוא מתחבר לשחקניות, יוצר אווירה מיוחדת בחדר הלבשה ומעל לכל הוא בא לתת - כמה שצריך ומכל הלב. מפה לשם בילי הפך לקבלן תארים בעולם כדורגל הנשים הישראלי.

הענף בארץ אמנם עשה התקדמות בשנים האחרונות, אך להבדיל מכדורגל הגברים או מהליגות המקבילות באירופה וארה"ב, עדיין מדשדש מבחינת תקציבים מה שלא מאפשר מסגרת מקצוענית אמיתית לשחקניות. כתוצאה מכך, הבנות מתאמנות רק כארבע פעמים בשבוע, חלקן עובדות, או לומדות במקביל, וחלקן חיילות שמגיעות לאימון אחרי יום בבסיס ולכן מסגרת האימונים נשארת מצומצמת יחסית במסגרת המגבלות.

אבל אל חשש, גם לזה הוא מצא פיתרון, בילי מגיע לפני האימון ונשאר אחריו כשצריך, הוא רוצה לאפשר לבנות שלו את התנאים הכי טובים שהוא יכול לתת להן על מנת להצליח, אחרי הכל, בשביל זה הוא חזר.

"בשביל להצליח עם נשים - בכל תחום - צריך דבר ראשון להיות אנושי, ודבר שני להצליח להיכנס לראש שלהן" הוא מסביר. כשהוא מדבר זה נשמע לכאורה פשוט, אבל האמת היא שזה דורש המון רגישות מעבר לפן המקצועי, "שחקנית צריכה לפעמים את השקט שלה, את המנוחה או החופש שלה, ואני יודע לבוא לקראתה. זה יוצר חיבור חזק". במילים אחרות, בילי יודע להבין אותן, לקרוא אותן וכשהן מרגישות שהוא רואה אותן ונותן בשבילן את הנשמה, הן מחזירות לו בריבית על המגרש, וככה מסתבר, בונים מכונת תארים משומנת.

אם תשאלו אותו- כדורגל הנשים הישראלי נמצא היום בהתקדמות, אבל היא איטית והדרגתית "אנחנו רחוקים מאירופה" הוא מסביר, למרות שיש לנו לגיונריות בליגות שונות באירופה. לדבריו, את ההתקדמות הרגיש במיוחד השנה במוקדמות ליגת האלופות לנשים: "ניצחנו קבוצה מאסטוניה 5-0 אפילו שהן מעלינו בדירוג האירופי, אחר כך הסתכלנו ליובנטוס - מעצמת כדורגל - בלבן של העיניים, הפסדנו להן מגול בדקה ה-90 ובעונה הבאה המטרה שלנו היא לעלות שלב במפעל ואין סיבה שזה לא יקרה".

אבל כדי לעשות פה קפיצת מדרגה אמיתית, לדעתו השינוי שצריך לעשות הוא מבני "כל קבוצת גברים בליגת העל צריכה להחזיק מקבילה נשית - כמו באירופה" הוא אומר והקול שלו מתמלא התרגשות "היום כל מועדון אירופי שמכבד את עצמו ומחזיק קבוצת גברים, מחזיק גם קבוצת נשים" הוא אומר ומוסיף "בזכות זה במשחקים של הנשים האצטדיונים מלאים, ויש תקציבים…" לדבריו, אם נאמץ את המודל האירופי כולם ייצאו נשכרים "כדורגל הנשים הישראלי יפרח".

כדוגמא הוא מביא את הפועל ירושלים "במשחקים שלהם יש אוהדים ויש אווירה, לפעמים אפילו במשחקי חוץ, והתוצאות מדברות בעד עצמן" אם תשאלו אותו, זאת הקבוצה שהולכת להוביל פה את הענף בשנים הקרובות, הרבה בזכות המודל שלהן שמאפשר להן יותר חשיפה, יותר תקציבים ומתקנים מעולים העומדים לרשותן.

אייל מסתכל על המודל הזה בכמיהה, שכן הקבוצה שלו מתקשה להביא קהל שכן את משחקי הבית הן בכלל מארחות בערים שכנות מכיוון שהמגרש שלהן אינו עומד בתקנים. אבל בילי לא מחפש תירוצים, והוא ממש לא הטיפוס שיתלונן, הוא בא לעבוד, הוא בא לתת מעל ומעבר, ומעל הכל הוא מכונת תארים משומנת.

הבנות שלו יודעות את זה, המועדון שלו יודע את זה, ונראה שגם בכדורגל הנשים הישראלי מתחילים להבין שיש להן אוצר ביד.

אז הלוואי שבשנים הקרובות, נראה את המודל של בילי קורם עור וגידים, שנראה אצטדיונים מלאים בקהל, תקציבים ומתקנים מכבדים ומכובדים וכמה שיותר נשים שבאות לתת את הלב והנשמה שלהן על כר הדשא בכל יום ביומו. נראה שאם עוד אנשים כמוהו יעסקו במלאכה, זה רק עניין של זמן עד שהענף הזה יפרח וכולנו נוכל להנות מהפירות.

מס קרית גת חוגגת אליפות. קרדיט : התאחדות לכדורגל